מתנות לאביונים

מהי מצוות מתנות לאביונים?

מצוות מתנות לאביונים היא מצווה שחז"ל תקנו לאחר ניצחון היהודים וביטול גזירת המן הרשע כחלק מארבע מצוות החג שחוגגים בכל שנה ושנה.

במסגרת המצווה יש חובה מיוחדת לתת מתנות לכל הפחות לשני עניים אביונים.

כמה צריך לתרום כדי לקיים את מצוות מתנות לאביונים?

יש מחלוקת הפוסקים מהו סכום הנתינה המדוייק.

השיטה המקילה היא שיטת הריטב"א שהוא סבור שמספיק לתת פרוטה אחת כ 10 אג' ולכל הפחות לשני עניים,  ובכך לצאת ידי חובת המצווה כהלכה.

לאידך מצינו שיטות נוספות בהלכה שסבורות שיש צורך לתת לכל הפחות סכום שניתן ואפשרי לרכוש עמו ארוחה/ סעודה לעני.

סכום מתנות לאביונים להלכה

המנהג הרווח שכל אדם נותן כפי נדבת לבו ויכולתו.

בהקשר הדברים חשוב להזכיר את דברי הרמב"ם שכתב שיש מצווה מיוחדת להרבות דווקא בנתינה של מתנות לאביונים יותר מאשר להרבות בסעודה ובמשלוח מנות וזו הזכות גדולה ונפלאה אצל בורא עולם.

מה הפירוש 'בו ביום'?

עיקר תקנת חז"ל היתה שיתנו 'מתנות לאביונים בו ביום' כלומר שהנתינה לעני תתבצע דווקא בחג הפורים עצמו – לא לפני החג ולא אחרי החג.

החובה לתת דווקא בעיצומו של יום!

חשוב לציין שע"פ ההלכה מותר לתרום את המתנות לאביונים לפני החג.

לדוגמא לתרום למוסד, והארגון יחלק מתנות לעניים בו ביום וזה בסדר מבחינה הלכתית.

מה הפירוש אביון?

שחז"ל תיקנו את המצווה הם הדגישו לתת דווקא לאביונים.

יש מי שסובר שיש דיוק מיוחד לתרום בפורים דווקא לעניים מרודים ולא סתם תרומה לנזקקים.

לאידך יש הסבורים שהלשון אביונים לאו דווקא וכל אדם שהוא בגדר עני אפשר לתת לו מתנות בחג ולצאת ידי חובת המצווה.

[גדר עני פירושו של דבר אדם שאין לו מספיק הכנסות כדי פרנסת המשפחה]

החייבים בקיום המצווה

כל איש ואשה מישראל לרבות גברים, נשים וילדים, צריכים לקיים את מצוות חג הפורים ולתת תרומה ביום הפורים לעניים.

האם ע"י התרומה יוצאים גם ידי חובת המצווה של מחצית השקל?

אין שייכות בין התרומה לאביונים שהיא חלק מארבע מצוות חג הפורים לבין המצווה לתרום זכר למחצית השקל שהיא מצווה מהתורה עוד מתקופת משה רבינו.

באפשרותכם לקבל מידע על מצוות מחצית השקל 2025 בקישור המצורף.

ההבדל בין ירושלים לשאר הערים בעולם

חשוב להדגיש כי את מצוות החג לרבות את התרומה לעניים בכל העולם מקיימים ביום י"ד אדר – חג הפורים.

בירושלים שהיא עיר מוקפת חומה מימות יהושוע, מקיימים את המצווה למחרת ביום ט"ו אדר.

ישנם ערים שיש להם ספק אם הם מוקפות חומה ולכן חוגגים ביום י"ד מעיקר הדין ושוב חוגגים למחרת מחומרא.